היעדר שינה הינו גורם משמעותי לתחלואה וטומן בחובו סיבוכים רפואיים רבים ובכלל זה הגברת הסיכון ליתר לחץ דם, סוכרת, השמנת יתר, אוטם שריר הלב ושבץ. יתרה מכך, היעדר שינה גורם לתאונות דרכים וטעויות רפואיות. במהלך היעדר שינה, תהליכים הומאוסטטים וצירקדיאניים מצטברים לכדי "לחץ שינה" הגורם לתפקוד קוגניטיבי איטי המיוחס למעגלי קשב תלמיים ופרונטו-פריאטליים. עם זאת, המנגנונים בבסיס תופעה זו אינם ידועים.
לאחרונה, באמצעות מחקרים אשר עשו שימוש ב- EEG בבני אדם, LFPי (local field potentials) בפרימטים שאינם בני אדם ובמכרסמים נמצא כי במהלך היעדר שינה, גלים מקומיים איטיים "דמויי שינה" וגלי תטא מתרחשים במקביל לתפקוד ההתנהגותי הפגום במהלך ערות.
החוקרים בעבודה זו השתמשו באלקטרודות תוך-גולגולתיות על מנת לתעד פעילויות של נוירון בודד ו-LFP בחולים נוירוכירורגיים המבצעים מבחן face/nonface categorization psychomotor vigilance taskי(PVT) במספר פגישות מחקריות ובכלל זה פגישה לאחר מניעת שינה של לילה שלם.
החוקרים מצאו כי מיד לפני ההאטה הקוגניטיבית, התגובות הסלקטיביות הזיזיות של נוירונים בודדים באונה הטמפורלית המדיאלית מופחתות, מעוכבות ומאורכות. "מעידות" נוירונליות אלו נצפות כאשר מבוצעת השוואה של זמני תגובת PVT התנהגותיים איטיים עם מהירים. יתרה מכך, במהלך ה"מעידות" הקוגניטיביות, LFP מדגימים עלייה מקומית יחסית בפעילות גלי תטא איטיים התואמת את תגובות הנוירון הבודד ואת פעילות תאי הבטא הבסיסית.
תוצאות המחקר מדגימות כי "מעידות" קוגניטיביות מערבות שינויים מקומיים תלויי מצב בפעילות נוירונלית קיימת באונה הטמפורלית המדיאלית.
מקור:
Nir, Y. et al. (2017) Nature Medicine. 36, 43.